אורן נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובעות לצרף לתיק בית הדין ראיות נוספות שבמרכזן תצהירים שהוגשו על ידי קג"מ לבית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת תביעה של קג"מ נגד ההסתדרות.

התובעות טוענות כי בתצהירים אלו טענה קג"מ כי ההסתדרות גזלה מהם כספים בשיעור ניכר, עד כדי כך שרוקנו חלק ניכר מכספיהם.

2.מוסיפות התובעות כי פנו לבית דין זה בבקשה לקבל צו גילוי מסמכים המתייחס לתצהירים האמורים, אולם בקשה זו נדחתה ביום 24/6/09, על ידי חברתי כב' הרשמת ולך.

לטענת התובעות החלטה זו שגויה, אולם משלא הוגש עליה ערעור הרי שהיא החלטה חלוטה.

3.לא זו אף זו, התובעות אף הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בפ"ת, בקשה לעיון בתצהירים האמורים שאף היא סורבה בהתבסס על החלטתה של הרשמת ולך.

4.עתה טוענות התובעות כי רק ביום 18/10/11 הגיעו לידי בא כוחן תצהירי העדות שהגישה קג"מ, וכי מתצהירים אלו עולה כי הגרעון האקטוארי של הקרנות מומן על ידי הפחתה מסיבית של זכויות העמיתים וכן "מפורטות כל דרכי הגזל והעושק של כספי העמיתים ונכסי הקרנות על ידי מנהליהן ומי ששלט בהן - ההסתדרות ושלוחותיה …".

נושאים אלו, לטענת התובעות, חשובים להליך זה ועל כן יש להתיר את צירוף הראיות הנוספות.

5.קג"מ בתגובתה מתנגדת לבקשה וטוענת כי משנדחו בקשותיהן של התובעת בנושא זה בעבר, הרי שלא ניתן לעקוף החלטות אלו רק בשל העובדה שהמסמכים הגיעו לידי התובעות, וכן מעלה ב"כ קג"מ הסתייגות מעצם צירופם לבקשה.

6.טוען ב"כ קג"מ כי קבלת המסמכים האמורים לאחר שמיעת הראיות בתיק ולאחר הגשת הסיכומים תסרבל את ניהול ההליך ותביא לפתיחת הראיות, הגשת סיכומים חדשים וכיוצ"ב.

זאת ועוד מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להליך שבפנינו וכך גם קבע בית דין זה מפי כב' הרשמת ולך.

7.לגופם של דברים טוענת קג"מ כי הזכויות של העמיתים בה נגזרות מהתקנון התקף בעת התרחשותו של אירוע מזכה ואין בטענת התובעות, המנסות להסתמך על טענות קרנות הפנסיה ההסתדרויות, כי ההסתדרות עשקה אותן כדי להשפיע על אופן רישום דמי הגמולים ועל חישוב ערך הסכומים הצבורים בחשבונותיהן.

8. הנתבעים 1 ו-2, בנק הפועלים וגדיש, מצטרפים לעמדת הנתבעת 3.

הכרעה

9.לאחר עיון בבקשה ובתגובת קג"מ באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתיר הגשת הראיות הנוספות.

10.מדובר בבקשה שהוגשה כאמור לאחר שמיעת הראיות והגשת הסיכומים, קרי בעיתוי שיש בו כדי לשבש את ההליך שיבוש של ממש. כעולה מהבקשה, התצהירים שהתבקש צירופם הוגשו כבר באוגוסט 2008, ומכאן שהבקשה אף מוגשת בשיהוי רב.

11.התובעות יכולות היו בשעתו לערער בזכות על החלטת הרשמת ולך אולם לא עשו כן, וגם בקשתם לבית המשפט המחוזי נדחתה ואף עליה לא הוגש ערעור ומכאן שמדובר בהחלטות חלוטות שאין בעובדה שעתה הגיעו המסמכים לידי התובעות כדי להצדיק את הגשתן, שכן בכך למעשה נבטל החלטות חלוטות של בית דין זה ושל בית המשפט המחוזי, דבר שאין לעשותו.

12.ראוי לציין בהקשר זה כי אין שום רלוונטיות למועד הגעת התצהירים לידי ב"כ התובעות, שכן כאמור מדובר בהחלטה שדחתה את הבקשה לצירוף ראיות אלו, כך שגם אילו היו בידי ב"כ התובעות בשעתו, לא היה בכך כדי לסייע בעניינן.

13.לכך יש להוסיף כי עצם צירוף התצהירים לבקשה, כמוהו כניסיון לכפות על בית הדין עיון במסמך האמור וקבלתו, דה-פקטו, אף זאת בניגוד לפסיקה מפורשת שאין לעשות כן.

14.בשולי הדברים אוסיף כי גם אם בשעתו היה מוגש החומר, הרי שאין בו שום רלוונטיות להליך שבפני, ומכאן שהבקשה המוגשת עתה לאחר שכבר הוגשו סיכומי הצדדים, אינה אלא שימוש לרעה בהליך המשפטי, והדבר מקבל משנה חומרה, שעה שמדובר בתיק משנת 2004, אשר עבר כל ערכאה אפשרית.